גיזום עצים וכריתת עצים בחיפה והצפון

עץ יפה וחזק הוא עץ בריא. אנשים רבים אינם מקדישים מחשבה לאופן בו צומח העץ בביתם ואינם  ערים  לכך שניתן בקלות לעצב את צמיחתו של העץ בצורה כזאת שגם תשמר את בריאותו וגם תעצב אותו בצורה אסטית התואמת את צרכי הגינה

1. עיצוב העץ – הכוונת התפתחותו של העץ ועיצובו על מנת שיהיה בעל מבנה "נכון" המשרת את צרכי האדם (צל, גובה נמוך למטרות קטיף וכו'). בדרך כלל, עם גיזום קודקוד הצמיחה, מתחילים לצמוח הפקעים (נקראים גם "עיניים") שבחיקי העלים בחלקו התחתון של הענף. כתוצאה מכך מתקבלים פיצולים והסתעפויות של הענף ובמקביל חלה התעבות והתחזקות שלו כך שמתקבל עץ בעל מבנה עמיד יותר.
2. קיצור ענפים על מנת למנוע את שבירתם עקב רוחות חזקות, שלג(כן אפילו פה זה קורה), עומס פירות וכו'. חשוב במיוחד להקפיד על גיזום של עצים שבירים בעוד עצים חסונים יותר (למשל אלון) לא מחייבים גיזום מיידי גם אם התפתחו בהם ענפים ארוכים המכונים – "שרביטים".
3.גיזום אשר מיועד לפתוח את העץ ולעזור לכניסת קרני שמש אל חלקים פנימיים בנוף העץ.
4.במקרים פחות רצויים (כאלו שניתן למנוע על ידי גיזום מקדים)- גיזום לאחר רוחות חזקות בהם נשברים ענפי העץ המותרים שברים חשופים של הענפים אשר עלולים להוות מקור לחדירת מחלות אל העץ בקלות. במקרים אלה יש לפעול במהירות לגיזום מהיר ואיטום של פצעי העץ (השברים)

בעצי נוי יש לאפשר צמיחה לגובה של 2 עד 2.5 מטר ואז לקטום את הענף המוביל על מנת לקבל התפצלויות ויצירת נוף. בעצי פרי יש לגזום נמוך יותר בד"כ על מנת לקבל מבנה "שימושי" יותר לעץ, מבנה כזה המאפשר לקטוף את הפרי בנוחות.

הגיזום הטוב ביותר כולל השארה של ענפים חשובים או ענפי שלד היוצאים מהענף המוביל בזוית של 60 מעלות לערך. ענפים שיוצאים בזויות צרות יותר יהיו רגישים לשבר בנקודת החיבור כתוצאה מעומס על הענף. יש להותיר ענפים מכל צדי הגזע כך שיתקבל נוף סימטרי ככל הניתן. כאשר יש מספר ענפים היוצאים מאותה הנקודה יש להשאיר ענף אחד. ענפים ארוכים מידי יש לקצר בכדי להפחית את רגישותם לעומסים ובמקביל לאפשר הסתעפויות נוספות.

חשוב לציין שדווקא בעצים שבירים חשוב להשתדל ולהקפיד על עקרונות הגיזום הנכון שבעתיים שכן בניה לא נכונה של עצים אלו תסתיים קרוב לוודאי בשבר מכוער המזיק להתפתחות העץ.
בעצים קשיחים חשיבות הגיזום הנכון פוחתת שכן ענפיהם יחזיקו מעמד גם אם יהיו ארוכים ובזויות לא טובות ביחס לגזע המוביל בשל העצה הקשה והעמידה שלהם.

ניתן לחלק את העצים לעצים בעלי קצב צימוח נמוך, בינוני ומהיר. עצים שקצב צימוחם גבוה דורשים גיזום בתדירות גבוהה – בד"כ אחת לשנה וככל שהקבוצה אליה משתייך העץ הנה בעלת קצב צימוח איטי יותר כך יורדת תדירות הגיזום.

ראשית חשוב לציין כי עצים צעירים הנשתלים בגינה לא מומלץ לגזום בתקופה הראשונה, במיוחד אם העץ קטן ונושא עלווה מועטה. גיזום והקטנת העלווה יאיטו את התפתחות העץ. כמובן שיש חריגים למקרה זה, למשל כאשר השתיל בעל ענפים ארוכים במיוחד ושבירים  והשארה שלהם תביא לשבירה בנקודה אקראית כתוצאה מרוח.

חריג נוסף לעניין זה הוא ענפים שיוצאים מתחת להרכבה בעצים מורכבים (נקראים גם "חזירים"). לענפים אלו נטייה להתפתח במהירות יחסית על חשבון חלק העץ שנמצא מעל ההרכבה. את החזירים  יש לגזום קרוב ככל הניתן לגזע העץ בכדי שלא להותיר להם סיכוי להתפרץ מחדש.

מודל הגיזום "הקלאסי" של עצי נוי המיועדים לספק צל ממליץ על השארה של ענף מוביל עד לגובה של כ 2 – 2.5 מטר ורק אז קיטום שלו על מנת ליצור התפצלויות והתרחבות הנוף.
בעצי פרי מומלץ להתחיל לבצע גיזום בגובה נמוך יותר, מה שיאפשר התפצלויות ונוף נמוכים הרבה יותר ויאפשר לקטוף חלק מהפרי בקלות וללא שימוש במתקני קטיף.

את הגיזום בעצים נשירים נבצע בדרך כלל בעת שהעץ בתרדמת חורף,  סוף דצמבר וינואר, לאחר נשירת העלים ועצירת פעילות העץ המתרחשת בחורף. הגיזום יביא להתפרצות פקעים רדומים עם בוא האביב ובכך ליצירת התפצלויות בענפים ובניית ענפים חדשים. נשירת העלים מקלה על בחירת הענפים לגיזום שכן היא חושפת את שלד העץ. על קבוצה זו נמנים, בין היתר, גם שקד, תפוח, שזיף, נקטרינה, אגוז המלך, פקאן, רימון, מספר מיני אלונים, הווניה מתוקה, לגוסטרמיה הודית, ספיון השעווה, תות עץ לבן, תות עץ שחור, אלביציה ורודה, אזדרכת, מינים של צפצפה.
עצים נשירים מותנים (שאינם נשירים בארצות מוצאם אך בשל האקלים בישראל, משירים את עליהם בחורף), יש לגזום בסוף החורף – תחילת האביב, לאחר שהסיכוי לקרה יורד. על מינים אלו נמנים בין היתר גם צאלון נאה, אלביציה צהובה, בוהניה מגוונת, מכנף נאה, סוגים של כוריזיה ועוד.

מתי צריך לגזום עצים
איך גוזמים עץ בצורה נכונה
תדירות ומועדי גיזום בעצים
גיזום בעצים נשירים
גיזום עצים ירוקי עד
טיפול בעצים בוגרים או לאחר שבר
בדרך כלל נגזום עצים ירוקי עד  בעונת הלבלוב. לבלוב משמעותי מתרחש בסוף האביב וגל לבלוב נוסף, פחות חזק, מתרחש בד"כ בסתיו. בין העצים הנמנים על קבוצה זו והנגזמים במועדים שצויינו לעיל: כל עצי ההדר: תפוזים, קלמנטינות, אשכוליות, פומלות ולימונים למיניהם, גויאבה, זית, חרוב מצוי, תמרהינד ועוד מינים רבים.

עצים בוגרים סובלים מהזדקנות והחלשות של שלד העץ עקב מספר גורמים וביניהם כניסת זיהומים פטריתיים דרך פצעי גיזום או שבירה בענפים. בשלבים הראשונים פעילות הפטריה לא תראה,  אך עם הזמן פוגעת הפטריה בעצה התומכת אשר נמצאת במרכז הגזע והענפים העבים ומקנה להם קשיחות וחוזק.ככל שהתהליך מתקדם הופכים הרקבונות לחורים והווצרותם של ענפים שדופים. התוצאה מחלישה את העץ עד מאוד ובסופו של דבר גורמת לשבירתו .

לכן חשוב מאוד לאחר גיזום או במקרים של פצע שבירה למנוע כניסת מזיקים ע"י שימוש במשחות איטום או אמצעי איטום ייעודיים אחרים לאיטום מוחלט של הפצע. קיימות מספר סוגי משחות איטום לפצעים.
במקרה של גיזום, יש לאטום את החתך ע"י משחה באופן מיידי. במקרה של שבר יש לנסות וליישר את השבר במידת האפשר ולכסות את כל פני השבר במשחה. פצעים ישנים יש לנסות ולנקות היטב או לגדום את החלק הקרוב לפצע אם ניתן ורק אז למרוח את המשחה.